שלוש דרכים להכיר את הקלידים
1. מוצאים את דו
חפשו זוג קלידים שחורים. דו הוא הקליד הלבן שמיד משמאל לזוג. כאן דו האמצעי הוא הקליד הראשון משמאל, ומסומן C4. הדו האחרון, C5, גבוה ממנו באוקטבה. השמיעו את שניהם והשוו: השם זהה, אבל הגובה שונה.
כעת נגנו רק על הלבנים, משמאל לימין: דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי, דו. זהו סולם דו מז׳ור. הביטו בחמשה וראו כיצד התו עולה בכל מעבר.
2. מגלים חצי טון
בפסנתר, קלידים סמוכים בגובה הצליל מרוחקים חצי טון זה מזה. נגנו דו ואז דו דיאז, רה ואז רה דיאז, וגם מי ואז פה. בין מי לפה אין קליד שחור, אבל המרחק הוא עדיין חצי טון. גם סי והדו הבא סמוכים כך.
עברו לכתיב בבמולים ונגנו שוב על הקליד השחור הראשון. כעת תראו רה במול במקום דו דיאז. בכיוון השווה שבו משתמש האתר, שני השמות מייצגים אותו צליל. הבחירה בשם תלויה בהקשר המוזיקלי; צורת הכתיבה בחמשה משתנה בהתאם.
3. בונים רצף ושומעים אותו שוב
נגנו דו–מי–סול–מי–דו. לחצו על השמעת הרצף והקשיבו לעלייה ולחזרה. נקו את הרצף ונסו דו–רה–מי–רה–דו. מה השתנה בין הדילוגים בדוגמה הראשונה לבין הצעדים בשנייה?
הסבר להשוואה
בדוגמה הראשונה מדלגים על שם תו בין דו למי ובין מי לסול. בשנייה עוברים בין שמות סמוכים בסולם. שתיהן מסתיימות בדו, אבל המסלול בדרך שונה. אפשר לראות את ההבדל גם במרחק בין ראשי התווים בחמשה.
אפשר לנגן גם אקורדים: החזיקו יחד דו, מי וסול, ואז שחררו את מי והקשיבו לשינוי. בעכבר השתמשו בהחזקת קלידים בלחיצה. הרצף בתחתית שומר את סדר הכניסה של הצלילים בלבד, ולא הקלטה של הקצב או האקורדים. להמשך לימוד עברו לזיהוי תווים, להכתבה מלודית או למסלול למתחילים.