משחקי תווים ומוזיקה.

דיאז, במול ובקר: מה משתנה בצליל?

סימן היתק נכתב לפני התו ומשפיע על גובהו. במשחק מזהים את הצורה, בוחרים את הפעולה שלה ומיישמים אותה על שם תו. אין צורך לשמוע צליל כדי לענות, ואין שעון שסופר לאחור.

למשחק סימני היתק ↑

בקר אינו תמיד ״הורדה״

אם לפניו היה דיאז, חזרה לתו הטבעי מורידה את הצליל. אם היה במול, היא מעלה אותו. לכן התשובה המדויקת היא ״מחזיר לתו הטבעי״. בשאלות על שם התו לאחר בקר נאמר במפורש שהתו הוגבה קודם בדיאז.

ומה לגבי הסימנים הכפולים?

ברמת האתגר מתווספים דיאז כפול ובמול כפול. הם משנים את התו הטבעי בשני חצאי טון, כלומר בטון שלם, למעלה או למטה. הם אינם שתי פעולות עוקבות על תו שכבר שונה.

לדוגמה, פה דיאז כפול נשמע כמו סול טבעי בפסנתר בכיוון שווה, אבל שמו הכתוב נשאר פה דיאז כפול. במשחק מתרגלים את השם שנובע מן הכתיב, ולא מחליפים אותו בשם של קליד אחר.

איך לומדים מהמשוב?

אחרי בחירה מופיעים התשובה הנכונה וההסבר. ״הצגת הסבר״ מאפשרת ללמוד לפני מעבר לשאלה הבאה, בלי לקבל נקודה על אותה שאלה. כל שאלה נספרת פעם אחת. ברמה הראשונה מתרגלים שלושה סימנים; מעבר לרמת האתגר מתחיל סיבוב חדש של עשר שאלות.

בכתיבה מוזיקלית, סימן היתק מקומי חל בדרך כלל על אותו שם תו באותה אוקטבה עד סוף התיבה, אלא אם סימן אחר מחליף אותו. סימני המפתח פועלים בהיקף אחר. המשחק עוסק בזיהוי ובפעולה של סימן בודד, ולא בקריאת רצף מלא של תיבות.

רוצים לשמוע את ההבדל? עברו לפסנתר האינטראקטיבי, או הדפיסו דף חמשות ריק וכתבו סימן לפני כל תו.